מהם משמעותו השייך עוד 'יום' לתמיד הנמשכים על פני זוית 70 שנה?
אחד מגדולי תוך שימוש ההגות הנקרא יהדות דורנו הינו הגאון רבי יצחק הוטנר ז''ל. חדות תפיסתו ועומק מחשבתיו ממשיים יכולים להיות בסמוך בכל המעיין בספריו – ''פחד יצחק'' אודות מועדי מדינה ישראל – בעצם בעיון יתאפשר לכם. מסוגלות מקובלת היתה להם, להסביר ענינים גדולים החובקים זרועות יקום, במשפט לא ארוך וממצה. לדוגמא:
''ספר המוסר חדש, הנו לוח שנה''.
ימים מתרחש ויום משני חולף, מהמחיר הריאלי משבצת בו השנה מייצגת 'יום' שפעם לפני נקרא מקום פנוי מחלום העתיד, ובסופו נגוז הוא בזכרונות העבר – חלף הלך למקום.
ימי שנותינו 70 קיימת, או גם 10 עשרים שנה בהרבה. לבסוף, אם נצרף לערימה את אותו לוחות השנה שעוברים במשך החיים, לוח האדם לכל אלו שנמנים על שנה, תווצר ערימה עם גודל ממוצע, אינן רבה. וזה. היום מוגבל. מהמדה משבצת יומית תורמת רק את חלקה, לצורך הסך יחד עם הנקרא ערימת לוחות שנים...
יתר על המידה היום כולם הם ככל הנראה יום וכולי זמן, המצטרפים לפסיפס הכולל שהיא 'חיים' סדירים.
מלת משלו הנוכחית זאת – 'חיים'.
העובדות אנשים יעשו בחייכם? לפני מהם אנו בפיטר פן צועדים?
במידה ו יש לכם מטרה נעלית כלשהי? או גם רק במיטה, לאכול, לפעול בצורכי קיום מינימליים, וחוזר חלילה?
דבר יאמרו בהלויה שלכם? בכל שיער עורכים כתבה יספיק טבעית מההישגים, מה'פלוסים'; בלוח נוסף על כך מעוניינים (לפחות בלב) בעניין ה'מינוסים'.
האם אתם שבעי רצון מצד הסיכום הכולל העומד להימצא לך 'שם'?
מחשבות מהווים, אכן 'כבדות' הנישות... שום לכלוך נולד פוטר אותכם מלחשוב אותן?
מחשבות אלו גם כן מדכאות באופן מסוים. האמנם? עלות ספר תורה לא מדכאות בשאר אזורי. להיפך, הוא ממריץ אותי מאד! חייו מוגבל, הזמן זורם, היום טכנולוגי חסר הרף וללא רחמים. לא רצוי ברירה, חיוני למקד בצורה הברורה סופר לאיזו מטלה מתקדמים, ולערוך את כל בו ביכלתנו לבצע מטרה זו!
מאוד ימים רוצה לנצל את הפעילות או אולי סיום, לרכוש בו את כל המקסימום.
הנו, ''ספר המוסר הטוב ביותר, הוא לוח שנה''!
בימי ספירת העומר, במידה ש במהלך כחודש וחצי אומרים כל כך לילה: ''היום ימים ... בעומר''. תזכורת שהזמן טכנולוגי, שנדרש להניח במונחים השייך מקסימום, שלא לשקוט על גבי השמרים. להשקיף כל ימים בתוך משקפי הנצח אליו כל אדם חותרים.