הפגמים שהיינו מכירים במדינות שונות בעולם החיצוני צריכים להיות ראי לנשמה של החברה, שלו חאפר להמשיך במה עלינו להשתפר.

הפגמים שהיינו מכירים במדינות שונות בעולם החיצוני צריכים להיות ראי לנשמה של החברה, שלו חאפר להמשיך במה עלינו להשתפר.

פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."



עיתון הזוהר מבאר את כל הפסוקים האלה כחלק מתהליך ההתפתחות האישית שיש לנו.  תמלול  שיחות  הייחודי הנו יצר שלילית שאחראי אודות הכעס, קנאה, עצלות, ספקות, חששות וסוגים נוספים. "שבית שביו" הכוונה זאת שלמדת לשלוט ביצר בתחום אשר הוא ישלוט בך. האישה העכשווית הינה בעצם הנשמה שבנו.

ספר הזוהר מתאר היאך נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות של החברה שלנו באתר שאנו ישלטו בנו. האם נוציא מהלקסיקון של העסק את כל האמירות "ככה אני", "לא ממוקצע בזה", "זה חלל גדול ממני", "זה המזג שלי", נמצא שאולי היינו צריכים להיות אדם שמקובל עלינו, ואז נגלה את הנשמה שבנו, שהיא "יפת תואר", מקיפה חדווה, אהבה, נתינה  תמלול הקלטות לבית משפט .

חודש אלול הינו חודש שהיא חשיבה וצמיחה. הוא זמן יקר מפואר לחשבון נפש. לראות חסרונות ולתקנם.

למי שקשה לבדוק בעצמו יצרים ושחושב אשר הוא די בסדר, הרי מגיעה הקבלה ואומרת שהפגמים שאנו רואים בעולם החיצוני לך צריכים להיות ראי ששייך ל הנעשה הנפשי שנותר לנו. או לחילופין נתבונן מה מתפעל סביבנו חאפר להוסיף במה יש צורך להשתפר.

עד אני בהחלט לייב בתחושה שלא קיימים מנהיגות במדינת ישראל, הרי שמא משמש בגלל שאני אינני מנהיג את אותה באופן עצמאי. יתכן ו אנו בפיטר פן שלא שולטים בעצמינו מספיק, אולי כן ואולי לא אנשים אינם מנהיגים בחברה של החברה שלנו, או לחילופין במשפחה שלנו. אולי אף לך אין חזון ואנחנו מספקים לחיים לזרום ואנחנו איתם...

אם כל אחד חשים שאי אפשר להאמין לאף אחד, יש אפשרות ש הוא בגלל שאנו לא יכולים להאמין לעצמינו. 9 מיקרים הבטחנו לאחרים אלמנטים ובכלל לא קיימנו? מספר מספר פעמים הבטחנו לעצמינו דגשים ואפילו לא קיימנו? בערך כמה מסיכות בני האדם שמים כשאנו בעזרת אנו אחרים? אלו מניפולציות כל אחד מפעילים למען לבדוק חן אם תבקשו את דעתי אחרים?

או שמא אנחנו מזדעזעים מעריפת הראשים מסוג דאעש, על מה איננו מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח באינטרנט דזיין יחד עם זאת בכלל זמן. בקלות רבה בלתי נסבלת, אנשים חורצים גורלות שהיא אנו בפיטר פן כמעט כל שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.

בהתאם הקבלה, השפלה המתקיימות מטעם האדם חמורה מרציחתו. הרצח פוגע בעיקרם בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.

או לחילופין מזיק לנו מונופול הגז, חוסר שוויון חברתי, יוקר המחיה ואחרות, אבל אפילו בגלל ש איננו מעוניינים להוריד קלוש ברמת איכות החיים שבבעלותנו למען שאחרים רשאים נוח לגור. או שלא גם לא רוצים להבטיח לאחרים משלנו. למקרה אנשים מקדשים הרבה יותר את אותם תרבות מיוחדת הנתינה עד את תרבות מיוחדת הנהנתנות?



אם נתבונן בדברים שמפריעים לעסק ונראה כל מה אנו שופטים שאינם דתיים, נברור פרמטרים שעלינו לתקן בעצמינו. או לחילופין יוצאים אליו יחד עם זאת לאורך זמן או אולי לפחות בחודש הלא רחוק, נוכל לראות את אותם הנשמה שבנו, את אותן האושר בלהיות אלו שכנראה אנו בהחלט, ואז נולד ישפיע בעניין החיים שנותר לנו, לגבי מדינת ישראל שבבעלותנו ועל כל אמא אדמה... ואז שמא ישמש קלוש מעט יותר נחמד בארץ ובתבל.