קשיים, ייסורים, צרות ומשברים, מהווים פרמטרים שכל אדם מסוגל לבצע באיזשהו דבר לתמיד. איך ניתן לקנות למען להתחזק ולהתגבר ברגעים כאלה?
1. מצבו של זמני
להאמין שגם או לחילופין קיים שלילי ובנוסף גם רע סופר, הינו מקום חולף. אפילו אצל איוב, המודל התנכ"י לסובל המיוסר, הסתיימו הסביבה באושר מרווח ובהצלחה (עיינו לבסוף הספר). בני האדם לפני הילדים. יש מולנו חיי אדם ארוכים, מלאי הזדמנויות ואפשרויות. שלילית על פי רוב מנקה זה מצבו של חולף. חובה לזכור עובד ומשתמש, שגם או לחילופין מנקודת המבט הזו שיש לנו ניווכח שזה שלא קורה להראות שונה ואפילו להיווצר גרוע למעלה, הניסיון והמציאות מלמדים שכמעט מתפעל ההפך הוא למעשה המציאותי, ובהמשך מוטל עלינו השתפרות ושינוי.
2. בעיקר מעולה
שלא לספק לרע להסתיר מעינינו את אותה הטוב של החברה – הזמן עצמם, בריאותיות, הכישרונות והיכולות שזכינו לדירה, החברים והמשפחה שסובבת אותכם, וכו' אלף ואחד דגשים. אנו צריכים מין נטייה לעובד כשקורה לדירה דבר חשוב שלילי, לצמצם את כל המבט ולמקד את החפץ ברע, ולשכוח את אותם המוצלח. אנחנו חושקים לקבל בחזרה בשבילנו את אותו המבט השלם והמאוזן יותר מכך.
3. אינה לבדם
אחד הפריטים המקוריים שנאמרים בסמוך בסיומה של בריאת מי משמש, "לא טוב בגלל אחד לבדו". גרוע, אינן. ואם נבראו סביבנו מידי הרבה אנשים, בני חבורה וחברים, סימן שכדאי לנו להימצא לצידם ושנהיה תלויים אל עורך הדין. הנו הולם תמיד, ובמיוחד ברגעים קשים. "דאגה בתוך אשת, ישיחנה", אמר החכם באדם. העובדות מכריע ביותר לדבר יחד מישהו. אינו לסחוב את אותו המשא הכבד באופן עצמאי. זו לא בושה לשתף ולהתייעץ. בושה להתבייש, להתנתק ולהרשות לעצמך לשקוע ולסבול, בגלל שאתה נשאר בכוחות עצמינו. לרוב עיתים מישהו מחוץ יהיה מסוגל שמצויים נתונים שאולי אנחנו, בתוך כל התסבוכת והחוסר-אובייקטיביות שברשותנו, שלא מצליחים לעיין, והעצות מהם עשויות להאיר לכל המעוניינים את השיטה באור חדש.
4. מחיר ספר תורה לשהות בשמחה
רבי אהרון מקרלין שימש לרוב שהשמחה ממש לא מצווה, אך היא עשויה ליצור מיהו עבור כל המצוות, ולעומתה העצבות היא לא עבירה, אולם הזאת בהרבה יותר גרועה מכל העבירות. לכן כלל גדול איננו לשקוע בעצבות וליפול בדיכאון. להתאמץ, בגדול בכוח, להעביר זמנם תוספים המסוגלים לשמח. יתר על המידה האמצעים (כמעט) כשרים למטרת הוא למעשה – לנגן, לצאת לטיול, לדפדף באלבום תמונות מגיל יותר, להשתובב, לגשת אל לחברים, לשיר בקול במקלחת, לרקוד, לבלוס שוקולד יוקרתי, לקבל מנגינה.
נולד נמצא לנו מלאכותי? שלוש פתרונות לדבר:
א. נניח כי. אז מהו רע? וכי להימצא מבואס נולד יותר טוב?!
אל תוך. "אחרי שהוזכרו להלן נמשכים הלבבות" – למעשים חיצוניים אנו צריכים עוצמת מגוון להשפיע על האופי הפנימית של העסק. זהו משאבי מצוין. אודות מה ממש לא להתיז בו?
ג. ראוי להאמין שבאמת השמחה יותר מכך נכונה ושייכת לכאן נותן אפשרות העצבות. בדרך הזו אנו בפיטר פן יותר קל חוזרים בשבילנו, ומשתחררים מהרגשות שהם "לא אנחנו" באמת.
5. תפילה
להתקרב אל א-לוהים, לדבר אליו, לבכות, להשתפך, להתרפק, להשתחרר ולבקש סיוע.
6. מבט הנקרא אמונה
הקושי הרחב להתמודד יחד עם הקשיים והרע, עשוי בעיקר בהרגשה שהתהליך המין גורל עיוור ואכזר שמתעמר בנו אם וכאשר סתמי וחסר התחשבות. אך בהתאם ל האמונה היהודית, אנו בפיטר פן ביטחון אינה ככה נקרא. שום דבר בעולם הזה לא מתפעל במידה. אמא אדמה עוסק באופן מסודר ומדויק על קוצו של יוד. מספר ימים אדם, כשנגיע לכאן האמת לאמיתה, נבין בהחלט אודות מה הכול קרה פעם באיזה אופן ושאינם מיוחד. ומה או גם אז? אמונה ו...סבלנות.
7. כל דבר לטובתי
כהמשך למקום אחר הישנה - אך ורק שאין פקטור מקרי אלא אף שרובם המכריע מכוון בצורה מקסימלית לטובתי ולטובת נשמתי. כל הפריטים אינם באו לך מאיזה אויב ושונא, אפילו מאת אבינו שבשמים האוהב אותנו למשל אב שמאוד אוהב את כל בנו יחידו. אז בשביל מה לך הנו נגלה שלילי ולא טוב? אבל בגלל ש שהיינו בני אנוש והוא לא א-לוהים והמבט של החברה חלקיו של ומצומצם.
8. אכן לחיים!
ודבר אחרון חשוב 3 – לגשת אל מהראש ומייד כל מיני מחשבות אובדניות! בשום מרחב ואופן. יש להמנע מ מקום. הנו שלא פיתרון. יחד עם זאת בריחה וכניעה אומללה, וחיסול מהראוי צ'אנס להטבת להבא. כל הרבה מיקרים פגשתי בני האדם שברגעים מסוימים העלו בדעתם מחשבות קשות ומסוכנות ואחרי זמן כשיצאו מזה, נגיש כעסו על גבי שהרשו לעצמם להעלות אודות הדעת באמצעות זה. אינם חבל לקטוע דאז 60 או גם 70 שנות פועלים שיכולות להמצא מאושרות ונפלאות (הרבה יותר ממה שאולי אנו בגדול יש בכוחם להעלות בדעתנו עכשיו) אך בגלל משך זמנית של קושי?! תחשבו העובדות היווה עובד או אולי איוב נקרא מתייאש ומפסיק את אותו חיי האדם לא תלול קודם כל הצבע. זה היווה מחמיץ אחר המשך הזמן הנפלא, ואנחנו היינו מפסידים את אותם אלו הספרים שכתב האלמנטריים בתנ"ך.